בית חב"ד 770 - כתבה מס' 2 משבועון כפר חב"ד
מענדי קורטס, שבועון כפר חב"ד אודות מרכז המבקרים קבלת קהל של 770 "בית חב"ד 770"
תצוגה ראשונה: תמונות צילום של הכתבה
תצוגה שניה: טקסט הכתבה
כותרת ראשית: תל שכל פיות פונים בו
כותרת משנה: זה כבר הפך לתופעה של ממש: קבוצות של תיירים מכל הגוונים והמדינות מקדישים יום שלם מהטיול שלהם בניו יורק לביקור בחצרות קודשנו - ב-770 ובאוהל הק'. כתב 'כפר חב"ד' התלווה השבוע לקבוצות תיירים שפקדו את המקום, שוחח עם מדריכי טיולים ומנהלי 'בית חב"ד 770' וגילה, מה מושך המונים מכל קצווי תבל לבקר בשבע מאות שבעים?
שם ותאריך: מענדי קורטס, בית חיינו, אלול תשע"ח 2018
טקסט הכתבה:
היה זה לפני שנה בדיוק, בשלהי חודש מנחם אב תשע"ז. שמעון אלוני, יהודי צעיר מרמת-גן שאינו חובש כיפה ביום יום ועל פי מראהו החיצוני כנראה שגם לא בימים ממש מיוחדים, התיישב על מקומו שבמטוס אל-על בדרכו חזרה לארץ-הקודש, לאחר טיול קצר של פחות משבוע בניו-יורק והסביבה.
את שלושת וחצי ימי הטיול שלו תכנן שמעון מראש לפרטי פרטים ממש. באמנות הראוייה לציון הוא הצליח לדחוס בשמונים וארבע השעות שעמדו לרשותו בעיר עשרות מוזיאונים ואתרי נופש, ואת הקיץ של השנה הבאה כבר תכנן להעביר ביעד אחר בעולם כפי שימצא לנכון. אולם דווקא השעות האחרונות שלו בכרך הניו-יורקי הגדול, אותן העביר "במקרה" כפי שתיאר באזנינו השבוע, "במרכז חב"ד העולמי ובציון של הרבי בקווינס", גרמו לו לחשב מחדש את הקיץ של תשע"ח.
את שמעון ורעייתו פגשתי בצהרי יום שני השבוע ליד תחנת הסאבויי הקרובה לבית חיינו, לאחר תיאום מוקדם עם 'בית חב"ד - 770' האחראי על ביקורי התיירים במקום. "אתה רואה את רעייתי?" הוא שואל רטורית מיד כאשר אנו נפגשים, "את ההחלטה להביא אותה הנה קיבלתי כבר שנה שעברה, מיד כאשר התיישבתי במטוס בדרך חזור לארץ".
את שהתרחש באותו יום לפני שנים-עשר חודשים, לא ישכח שמעון כל ימיו. "היה זה היום האחרון שלי בניו יורק, מספר שעות לפני שנסעתי לשדה התעופה חזרה לארץ. באותו בוקר סיימתי סיבוב מוצלח ב'גן הבוטני' ובמוזיאון ברוקלין המפורסם הסמוך לו, ושעתיים פנויות שנותרו בידי עד הנסיעה חזור הובילו אותי לפתוח את 'גוגל מפות' ולחפש אחר אתר תיירות נוסף בקרבת מקום שאוכל לבקר בו. מיד עלה ביקור במרכז חב"ד העולמי.
"אודה ואתוודה, תחילה לא באמת שקלתי את ההצעה בחיוב וכמעט שדחיתי אותה לגמרי. מה שגרם לי להרהר לרגע ואז להחליט שכן לקפוץ למקום, הייתה דווקא הידיעה הטמונה בירכתי מוחי אודות יצחק רבין, שמעון פרס ואנשי ביטחון אחרים שביקרו כאן לאורך השנים כאשר ביקשו להתייעץ עם הרבי. החלטתי שאין לי מה להפסיד והתקדמתי מרחק קצר עד 770".
את מה שהתחולל בקרבו באותן דקות שנכח כאן מגדיר שמעון כ"מהפך" בתפיסת עולמו האישית. "לראשונה התוודעתי מקרוב, מבלי לתכנן או לרצות זאת לכתחילה, לפעילות העניפה של הרבי בעולם עליה עד עתה שמעתי רק מרחוק מבלי להתעניין במיוחד. אני לא טיפוס של טיולים בחורים או בפינות נידחות, ומשום כך לבתי חב"ד לא יצא לי להיכנס מעולם. פתאום קיבלתי, באמצע ניו-יורק, מכה אדירה ומרעננת של רוחניות וקדושה. הנחתי תפילין עם אחד הבחורים, שמעתי ממנו במילים ספורות על דמותו של הרבי ואפילו ראיתי וידאו מרגש מחלוקת הדולרים המפורסמת. משבע מאות ושבעים נסעתי מיד לאוהל לתפילה קצרה ומשם לשדה התעופה.
"רק כשהתיישבתי במטוס ועצרתי ממרוץ הימים האחרונים, הבנתי מה עבר עלי. הרגשתי אז על בשרי את תוצאות אותה "זריקה" שקיבלתי מבלי לתכנן בקראון הייטס. הרגשתי לפתע קרוב הרבה יותר לקב"ה, התחושה הייתה נפלאה. מיד החלטתי להביא לכאן ולאוהל את רעייתי. הנה אתה רואה, כעת אנחנו כאן"...
אני מתקדם עם שמעון ורעייתו במבואות הבניין, מסביר להם אודות כל חדר ועל כל פינה. "הפעם זה התחנה הראשונה שלנו בטיול", הוא אומר עם ניצוץ בעיניים. "לפחות שתהיה התחלה ברגל ימין"...
שטף של מבקרים
שמעון הוא לא היחיד; הוא טיפה אחת מתוך "אוקיינוס" שלם של יהודים, מכל המינים ומכל הסוגים, שפוקדים מדי יום את הבית שקירותיו ספוגים באורו והשפעתו של ראש בני ישראל. סיפורו של שמעון אולי נדיר בתוצאותיו ובעומק השינוי שחולל, אך עצם ההרגשה שמספר עליה זהה אצל כל מי שמבקר כאן, וזאת שמענו כמעט מכל אחד שאליו פנינו בשבוע האחרון.
במהלך הסיור מתוודעים האורחים מקרוב לפעילותו ולסדר יומו של הרבי, להשפעתו העצומה על כל נקודה ברחבי תבל ולספרים ודברי התורה שכתב ואמר. זוהי ההזדמנות שלהם לשאול את כל השאלות שאגרו במשך כל השנים על חב"ד ועל הרבי ולקבל תשובות, ומכאן יוצאים הרוב אל האוהל הקדוש לתפילה וכתיבת מכתב לרבי.
מי שאחראי ומנהל ביד אמן בעשר השנים האחרונות את הסיורים לתיירים בבית חיינו הוא איש 'בית חב"ד - 770' ר' מענדל אייזנבאך מקראון הייטס. בשיחה עם 'כפר חב"ד' השבוע הוא חוזר עשר שנים לאחור, אז החל הרעיון לרקום במוחו עור וגידים. "שנת תשס"ח הייתה שנת הקבוצה שלי", הוא מספר. "ובמהלך השנה שמתי לב לנקודה מעניינת: כמויות עצומות של יהודים מגיעים ל-770 מדי יום ביומו ובין רגע הם נבלעים בין הקהל העצום מבלי שאף אחד יעזור להם או יכוון אותם. התוצאה מכך שכעבור זמן קצר הם סבים על עקבותיהם ומתחרטים על הרגע שנחתו כאן.
"צריך להבין", הוא מפרט לשם הדוגמה. "את האוהל הקדוש של הרבי פוקדים מדי יום מאות רבות של יהודים. אך בשונה ממה שקורה כאן, שם כולם מרגישים בבית. צורת הניהול באוהל מותאמת במיוחד למבקרים; יש להם להיכן לגשת, איפה לשבת וממי לקבל הכוונה ותשובות מפורטות על מה שחסר להם. אמנם ל-770 מגיעים הרבה פחות יהודים מאשר לאוהל ("אגב", יספר לנו אייזנבאך בהמשך, "ישנם לא בודדים המשוכנעים כי האוהל של הרבי נמצא כאן והם באים במיוחד בשביל זה") - אך בבית חיינו בשונה משם המקום לא מותאם כלל למבקרים. הוא עמוס בכל שעות היום במתפללים ובבחורים העסוקים בלימודם, ובפרט בשנים האחרונות כשבוקה ומבולקה שוררת בכל פינה.
"את החלל הזה החלטתי באותה שנה שעלי למלא. יחד עם כמה בחורים נוספים מתלמידי הישיבה המרכזית, דאגתי שמידי פעם כאשר יגיע אורח ניגש אליו, נתעניין בשלומו ונסביר לו על המקום. לא היו לנו אז האמצעים שיש בידינו היום, אך בתור התחלה ויחסית למה שהיה לפני זה, בהחלט שצצה אז בשורה.
"אני נזכר שבמהלך השנה וההתעסקות שלנו בסיורים, יצא לי לדבר עם המזכיר הרב בנימין קליין ע"ה על הנושא, ולא אחת הוא סיפר לי כי רצונו הקדוש של הרבי תמיד היה שיהיה כאן מישהו שידאג לאורחים המגיעים לחלוקת דולרים, לתפילות, להתוועדויות וכדומה ויכוון אותם. הרב קליין הוסיף כי ככל הידוע לו לא היה מישהו שהתעסק בזה לאורך השנים בצורה קבועה כפי שצריך היה להיות, מלבד לעתים בחלוקות הדולרים שהעמידו דוכנים ביציאה שקצת סייעו לאורחים וכדומה.
"סיפור דומה שמעתי בשם הרב אליעזר ליין מקראון הייטס, שיום אחד הוא נכנס לחדר המזכירות של הרבי לצורך מסוים, ובאותו רגע נכנס לחדר הרב יעקב יהודה העכט וסיפר לרב קליין בשקט כי הרבי קרא לו ואמר לו, הייתכן שבכל ליובאוויטש אין מקום שאפשר להכניס בו אורחים מבחוץ, מלבד החדר של חיים ברוך (הלברשטם. מ"ק) או ספריית לוי יצחק?!"
ובחזרה לסיפור הקמת בית חב"ד 770. "בשנה שאחרי 'קבוצה' נסעתי לשליחות בישיבה בכפר חב"ד וממילא לא הייתי כאן כדי להפעיל את המערך", ממשיך ר' מענדל אייזנבאך. "אך מיד בסיום השנה כאשר חזרתי הנה המשכתי לפעול במרץ בעניין המבקרים".
"במהלך אותה תקופה הבנו שאנו חייבים שיהיה לנו מקום מסודר ומסך וידיאו שיקבל את האורחים, ואחד מחברי יעץ לי לנסות לנצל את חדר השידורים WLCC שבקומת הכניסה ל-770 לצורך העניין. באמצעות ר' מענדי קוטלרסקי העברתי את הבקשה אל הרב חיים ברוך הלברשטם, מנהל חדר השידורים, שמצדו תיכף השיב: "התפרצתם לדלת פתוחה".
"מאותו יום והלאה, הודות לרב הלברשטם, השתנה צורת ניהול הביקורים בבית חיינו במאה ושמונים מעלות. כשנכנסתי אז לחדר השידורים הוא היה נראה אחרת לגמרי מכפי שהוא נראה היום. באמצע החדר עמד קיר שחילק אותו לשניים והחפצים שהיו בו היו מבולגנים ומלאי אבק. דבר ראשון סידרנו את המקום כיאות, הקיר הוסר, החפצים סודרו בצורה מרשימה בארון בולט ומוגן, מסך וידיאו הותקן אל מול הכניסה ופעילות "בית חב"ד 770" יצאה לדרך"...
מאז ועד היום, תוך שיתוף פעולה עם הנהלת ה'מרכז לענייני חינוך' הרב חיים יהודה קרינסקי והרב משה קוטלרסקי, עברו דרך 'חדר השידורים' מאות אלפי יהודים שמקבלים במהלך הטיול שלהם בניו יורק מנה גדושה של "רבי" ושל יהדות. "לפי ספירה שערכנו באחד השנים", חושף הרב הלברשטם, "מבקרים כאן מדי שנה למעלה מעשרת אלפים תיירים. כמובן שיש שבועות יותר עמוסים ויש שבועות יותר דלים, אך באופן כללי תמיד מלא כאן ואין יום בלי אורח".
החשיפה למרכז העצבים החב"די
אז מה קורה במהלך אותם סיורים המתרחשים עשרות פעמים ביום בבית חיינו?
"הכל תלוי באורך הזמן העומד לרשות המבקרים", מסביר אייזנבאך. "את כולם אנו לוקחים ראשית כל ללובי הכניסה, שם חילק הרבי בשנים האחרונות דולרים לצדקה ושם הם צופים בוידיאו מהרבי השוכן תדיר בתוך ארון תצוגת הספרים של קה"ת (הודות למנהל קה"ת הרב יוסף ברוך פרידמן) ואז ממשיכים איתם ל'זאל הקטן' ולחדר השידורים. רוב המבקרים פחות מתעניינים בפרטים הטכניים הקשורים להיסטוריית וכרונולוגיית ההתפתחות במקום, כי אם יותר בדמותו של הרבי ובהשפעתו חובקת העולם.
"בחדר השידורים הם מקבלים סקירה מפורטת על התפתחות חסידות חב"ד ביובל השנים האחרונות. יש לנו קטעי וידיאו של הרבי שהכינו עבורנו במיוחד חברת המדיה החב"דית jem - פנינים מחלוקות הדולרים ומעידודי הרבי לקהל במהלך התוועדות או כוס של ברכה - אותם אנו מקרינים בפני האורחים. בשביל רבים מהמבקרים מדובר בחשיפה ראשונית לעולמה הפנימי של חב"ד. יש גם וידיאו קצר שהוציא ערוץ 'יהדותון' על האוהל הקדוש שאנו מקרינים בפניהם, ובסך הכל המקום משמש כבית חב"ד לכל דבר ועניין. יהודי הזקוק לכך, יוכל להניח כאן תפילין ולשמוע תקיעת שופר, אישה ובת תוכל לקבל כאן נרות שבת. יש כאן ספרי קודש ותשמישי קדושה להשגה, וכרטיסי הדרכה לנסיעה אל הרבי באוהל הקדוש. בשביל להוסיף נופח תיירותי למקום, מוצגת בחדר השידורים גם תערוכה קטנה של פריטים מקוריים בהם השתמש הרבי.
"מחדר השידורים בדרך כלל יורדים המבקרים לבית המדרש הגדול, שם ניתנת להם האפשרות להתקרב למקום שבו התוועד הרבי והתפלל בשנים האחרונות, ומשם יוצאים לחזית הבניין לעריכת תמונה משותפת על רקע המקום המפורסם כל כך. כאשר הזמן מאפשר זאת, ממשיכים רבים ל'ספריית ליובאוויטש' השוכנת בסמוך או למוזיאון הילדים הפופולארי שמעבר לכביש. ישנם רבים שמבקשים לנסוע לאוהל ולשם כך אף מתאמים את הביקור מראש בצורה שתסתיים בשעה עשר וחצי, אז יוצא מדי יום אוטובוס מ-770 לאוהל".
"ההשפעה של הביקור על מי שנקלע לכאן, כבירה ועוצמתית ממש", מתאר באזנינו אחד מתלמידי התמימים בבית חיינו שמלוה לעיתים קרובות אורחים שמגיעים למקום. "אפשר במפורש להתבטא שכאן מרגישים לראשונה רבים מהמבקרים את הרבי בצורה מוחשית וקרובה יותר מאשר הרגישו אי פעם. צריך לזכור שבשונה מבתי חב"ד אחרים בעולם, בהם מטרת ביקור היהודי בדרך כלל אינה לשמוע על הרבי ולכתוב אליו, כי אם יותר להתפלל במניין, לקבל ארוחה כשרה או לשמוע שיעור תורה - הרי שכאן המטרה המודעת בביקור היא בדווקא לשמוע על הרבי ולהיחשף לעולם הפנימי הזה. ממילא ההשפעה שמתחוללת כאן על נפשות המבקרים כאשר הם צופים בוידיאו של הרבי או שומעים סיפור נוגה אודותיו - שונה, עמוקה ושורשית יותר מאשר במקומות אחרים. תוסיף לכך את העובדה שמדובר במקום המקורי שבו התרחשו הדברים ותקבל הצצה קטנה למה שמתחולל פנימה בליבו של כל מי שכף רגלו דרכה במקום".
"ישנה נקודה נוספת שחשוב מאוד לציין", אומר הרב הלברשטם, מנהל בית חב"ד 770: "כמעט כל יהודי שבא בשערי חדר השידורים פולט "וואו" גדול מפיו, כאשר הוא מגלה מקרוב את גודל העוצמה וההשפעה של הרבי בעולם. כאשר היהודי מגיע לכאן לחדר, הוא נחשף באופן בלתי אמצעי לציוד המקורי שאיתו השתמשו על מנת להעביר בזמנו את דבריו של הרבי, והוא מבין עד כמה גדולה וחובקת עולם ההשפעה; זה לא כמו עוד ביקור במקום שבו לפני כך וכך שנים התרחש מאורע"...
"אני חייב לסייג את הדברים ולהדגיש", חשוב לרב אייזנבאך להבהיר, "כי לא תמיד ביקור של מקורב כאן מביא תועלת, ואם להתבטא בצורה עדינה, יתכן בקוסטלציות מסוימות - בעיקר כאשר שולחים לכאן מקורבים מבלי לתאם מראש - שיצא יותר נזק מתועלת והדברים מובנים נוכח התנהגויות תמוהות שמעטים ממש עורכים במקום ובסביבתו. לכן חשוב מראש לדאוג לכך שהביקור מתחילתו ועד סופו יתואם עם הנהלת המקום שתשלח מלווה שידריך את האורחים במקום הקדוש כל כך".
"אלומה יהודית בניו יורק החומרית"
שמוליק אזולאי הינו מדריך טיולים ישראלי המתגורר ברובע קווינס, שלעיתים קרובות מגיע ל-770 עם קבוצות של תיירים. "רבים מבקשים ממני בדוקא לתאם את הטיול שלהם באופן שיספיקו להיות יום אחד לפחות בשבע מאות שבעים ובאוהל", הוא אומר. "בדרך כלל זה מגיע בעקבות חברים ובני משפחה שביקרו כאן לפני וכמעט תמיד אחרי היציאה מהאוהל התחושה אצל התיירים היא אחרת לגמרי, נופח קדוש וטהור שמתווסף לנסיעה שעד כה הייתה רק נוצצת וחומרית.
"רק בשבוע שעבר ערכתי טיול לקבוצה גדולה של עשרות איש מצפון הארץ. הטיול כולו ארך עשרים ושלושה ימים, ובמהלכו ביקרנו בטורונטו, במפלי הניאגרה, בוושינגטון ובאורלנדו, לא היה אתר תיירותי אחד נחשב באזור המזרחי של ארצות הברית שלא היינו בו. יום לפני הנסיעה ארצה הגענו ל-770 ולאוהל, אני לא יודע אם תאמין למה שכעת אומר לך, אך בעת היציאה מהאוהל כמעט כולם התבטאו בפניי, שמבחינתם החלק הזה בטיול היה השיא שהכי יחקק בזיכרונם. כנראה שאמת חודרת ויכולה לעבור כל מסך".
אני משתף את שמוליק בסיפורו של שמעון אלוני מרמת-גן, אותו ליוויתי השבוע בבית חיינו, ובעדויות נוספות ששמעתי על תגובות נרגשות של מבקרים שהיו בבית חב"ד 770. אותו הנתונים כלל לא מפתיעים. "צריך לזכור דבר אחד", הוא אומר: "כמעט כל יהודי מרגיש אחרי שהוא מבקר כאן, בין אם עשה זאת מטעמים חיצוניים ובין אם ידע מראש לאן הוא מגיע - שלטיול שלו נכנס כעת תוכן יהודי וקדוש. אין כמו התחושה לבוא לארץ ולדעת שבמקביל לכל האתרים הגדולים והנוצצים והמפורסמים שהכירו בניו יורק, הייתה גם חוויה רוחנית של תפילה ובקשת ברכה".
מכל המגזרים
אוכלוסיית המבקרים בבית חיינו לא מסתכמת בתיירים או בקבוצות מאורגנות של מקורבים מבתי חב"ד מהארץ והעולם. המקום הינו אבן שואבת לכל סוגי היהודים מכל הקהילות ומכל הגוונים שמגיעים הנה בהמוניהם. במהלך ימי חול המועד ניתן להבחין בכמויות גדולות של חסידי פולין משכונות בורו פארק או וויליאמסבורג המגיעים הנה עם ילדיהם. שיחה קצרה שקשרתי לפני כמה שבועות עם אברך בשם ר' מאיר שווארץ מבורו פארק, הבהירה לי את התופעה. "תדע שאין כמו 770 בעולם", אמר לי אז כמשיח לפי תומו. "אם יש לי הזדמנות, תמיד אני קופץ. אני מכיר קבוצות של חברים שמדי ליל שישי נוסעים במיוחד, פעמים ל-770 ופעמים לאוהל הקדוש, ללמוד בחברותא דף גמרא. האווירה שם נקייה וטהורה והלימוד שם הוא אחרת לגמרי".
"ביתו של נשיא דורנו", כותב הרבי בקונטרס 'בית רבינו שבבבל' שיצא בשנת תשנ"ב, "הוא על דרך ובדוגמת 'תלפיות' - תל שכל פיות פונים בו". היום יותר מתמיד, חרף העובדה שלמעלה מעשרים שנים חלפו מאז "נוטל כבוד מבית חיינו" ביום המר והנמהר של ג' תמוז, מקבלים מילים אלה משנה תוקף המוכיחים כי שכינה לא זזה ממקומה וכי "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים".
את הסיור הארוך עם שמעון ורעייתו במבואות 770 ובחדר השידורים אני מסיים שעה שהם נכנסים אל מונית ה'אובר' שתביאם אל האוהל הקדוש. "אתה יודע מה?" הוא אומר לי רגע לפני שאנחנו נפרדים, "נראה לי שכפי שאמרת, אקבל על עצמי החלטה טובה לפני שאני נכנס אל הרבי. תכתוב לי היכן ניתן להשיג ברמת גן מזוזות כשרות לדלתות הבית..."
תוצאה של ביקור "במקרה"...
#
בתוך מסגרת:
כשהרבי ערך סיור ב-770
היה זה לילה קייצי של מוצאי שבת קודש, י"ג במנחם-אב תשכ"ו. קרוב לחמשת אלפים חסידים גדשו את כביש השירות של שדרת 'איסטערן פארקווי' הסמוך ל-770. מכל פינה ניבטו גדודים של שוטרים ומאבטחים, צלמים ואנשי תקשורת. ציפייה דרוכה הורגשה באוויר לקראת הגעת ה'פרזידנט' החדש בארץ ישראל - מר זלמן שז"ר - למעונו של הרבי.
מהומה רבתית קדמה לאותו ביקור רב רושם. אמנם לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה מגיע שז"ר לבית חיינו, אולם בשל העובדה שכעת מעמדו הפך לרם ומכובד מבעבר - ניסו גורמים שונים בארץ ובהם ואנשי 'משרד החוץ' להפעיל לחץ שימנע את הביקור בשבע מאות שבעים. הטענה הייתה כי לא מתאים שהפרזידנט יבוא אל מעונו של הרבי, וכי על הרבי לחרוג ממנהגו ולבקר את שז"ר במלונו.
סופו של דבר כבר ידוע. שז"ר התעקש ועמד בלחצים, ובמוצאי שבת שיגר הרבי אל המלון במנהטן שבו שהה שז"ר קבוצה של זקני החסידים שתלווה אותו בדרכו אל בית חיינו.
לקראת חצות הלילה הופיעה מכוניתו של שז"ר בחזית הבניין. במחווה של כבוד ירד הרבי לקראתו וקבלו במאור פנים, ובאורח נדיר פנה עמו תחילה אל בית המדרש הקטן שבקומת הכניסה לערוך לו "סיור" במקום.
על מה שהתרחש באותו סיור, סיפר לימים מר שז"ר לרב עזריאל זעליג סלונים מירושלים. "הרבי הצביע על מקומו של אדמו"ר הקודם בבית המדרש ואמר - כאן שמח הרבי בשמחת תורה, כאן בכה בתשעה באב וכאן אמר מאמרי חסידות. את כל זה לא יכולתי להביא אליך למלון..."
בהמשך אותו לילה, כאשר שהה כבר שז"ר בחדרו של הרבי במהלך היחידות, אמר לו הרבי כי בחדר זה קיבלו עשרות אלפי יהודים עצה ותושייה ולכן צריכה הפגישה להיות דווקא כאן"...
תצוגה שלישית: דף השער ומפתח הענינים
תגובות
הוסף רשומת תגובה